שאלה: אם עולה בי רגש שלילי מסיטואציה מסוימת מול אבא שלי למשל אז אני אומרת "על ה… שעולה בי אני אוהבת אותך, אני מצטערת סליחה ותודה"? והאם כשכואב לי על מצב של הבת שלי נניח אז אני מנקה את מה שמתעורר בי, או את הרגש שלה?
תשובה:
כל מה שנכנס למציאות שלנו – קיים בנו.
כלומר, אם עולה בך רגש שלילי בעקבות סיטואציה עם אבא שלך, אני לא "מנקה" את אבא שלך, אלא את הזיכרון / הכאב / הפרשנות / התחושה שהתעוררו בך בעקבותיה.
למשל, אם עולה בך כעס מול אביך – את תנקי את הכעס שקיים בך, את הקונפליקטים מול אבא לך וכדומה.
לגבי הבת – אותו הדבר.
כשכואב לך על מצב שלה, את מנקה את מה שמתעורר בך מול זה: הדאגה, חוסר האונים, הפחד, הרצון להציל, הכאב של אמא שרואה את הילדה שלה עוברת משהו.
לכל אחד ואחת האחריות האישית למה שמתקיים במציאות שלהם, ואנחנו לא יכולים לקחת את האחריות שלהם מהם, ולא לקחת מהם את הדרך שעליהם לעשות.
אני לא מנקה את האחר. אני מנקה את מה שבתוכי התעורר/קיים מול האחר.
אני מצטערת, בבקשה סלחי לי, תודה לך, אני אוהבת אותך. 🫂🩷
