אמונה, שליטה וכניעה – שיעורי הניקוי של החיים

בחיים של כל אחד ואחת מאיתנו יש רגעים שבהם כל מה שחשבנו שאנו יודעים – מתערער.
תוכניות משתבשות, אנשים מתרחקים, הבריאות נחלשת, הכיוון משתנה.
אלו הרגעים שבהם האגו נאחז חזק יותר מאי פעם, מנסה להבין, להסביר, לשלוט.

אבל דווקא שם, בתוך חוסר הוודאות, טמון שער עוצמתי של ריפוי.
הו’אופונופונו מלמדת אותנו להכיר בכך שאין “טעויות”, אין “אשמים”, ואין “מקרה”.
יש רק הזדמנות לניקוי – הזמנה לראות את הזיכרונות שמתעוררים בתוכנו ולהחזירם אל האור.

השליטה – ניסיון להגן על הלב

הצורך שלנו בשליטה נובע לרוב מפחד – פחד מהלא נודע, פחד מכאב, פחד מלאבד את מה שיקר לנו.
אנחנו מאמינים שאם רק נבין “למה זה קרה”, או נצליח “לתקן”, אזי נרגיש בטוחים שוב.

אבל האמת היא, שהשליטה לעולם לא באמת שלנו.
היא רק ניסיון של השכל לסדר מציאות שנובעת מזיכרונות ותדרים עתיקים.
כאשר אנו מבינים זאת, אנו מפסיקים להילחם ומתחילים להקשיב.

האמונה – היכולת להישען על משהו גדול מאיתנו

אמונה איננה מחשבה. היא מצב של לב.
היא אומרת: “גם אם אני לא מבינה עכשיו, אני בוטחת שהכול לטובה.”
בהו’אופונופונו, זהו יסוד עמוק – לדעת שהחיים עצמם הם תהליך ריפוי מתמשך.
שכל מה שמופיע מולנו, מופיע כדי להיחשף, להתנקות ולהשתחרר.

אמונה היא לא אשליה פסיבית, אלא פעולה פנימית של הסכמה – 
הסכמה לקבל ולשהות באי־ודאות מבלי לאבד את הלב.

הכניעה – ההיפך מהפסד

כניעה אמיתית איננה ויתור, אלא פתיחה.
זהו מצב שבו אנו מפסיקים לנסות לנהל את היקום, ומאפשרים לאהבה האלוהית, להשראה לפעול דרכנו.

אנו לא מוותרים על האחריות שלנו, אלא על הצורך לדעת “איך?"
זהו המעבר מהניסיון להחזיק – ליכולת לאפשר.

כניעה מזמינה שלווה, גם כשדברים לא מסתדרים “כמו שצריך", כי בתוכה יש ידיעה ברורה:
היקום יודע טוב ממני איך לרפא.