על הבטן, שליטה, כעס מודחק והו’אופונופונו

הבטן היא המקום שבו החיים פוגשים אותנו בלי פילטרים.
לפני מחשבה. לפני הסבר. לפני סיפור.

שם אנחנו:

• מעכלות חוויות
• מחזיקות רגשות לא מעובדים
• מנסות לשלוט במה שלא ניתן לשליטה

וכשמשהו לא מתעכל – הגוף מדבר.

הבטן כמרכז ביולוגי־עיצבי (“המוח השני”)

מערכת העיכול אינה רק צינור מזון.
היא מערכת עצבית עצמאית – המערכת העצבית האנטרית –(המעית, ENS)  המכילה מיליוני נוירונים ומתקשרת באופן דו־כיווני עם המוח דרך עצב הואגוס.

המשמעות:

• סטרס רגשי משנה תנועתיות מעיים
• חרדה משפיעה על הפרשת חומצות ואנזימים
• עומס מתמשך פוגע באיזון המיקרוביום

לכן, גסטריטיס, מעי רגיז, נפיחויות, עצירויות או שלשולים
לעיתים אינם קשורים רק לאוכל, אלא לקונפליקט פנימי מתמשך.

משהו בחיים לא מתאים, והבטן מנסה להתמודד.

מערכת העיכול והמערכת האוטונומית – מבט עצבי

על פי התיאוריה הפוליווגאלית של סטיבן פורג'ס, כאשר אין תחושת ביטחון, הגוף עובר למצב הישרדותי  (Fight / Flight) ואז זרימת הדם מתרחקת ממערכת העיכול, העיכול מואט או משתבש והגוף “מעדיף לשרוד” מאשר לעכל.

זו הסיבה שאין ריפוי עיכול אמיתי בלי תחושת ביטחון פנימית.

הבטן בהיבט רגשי־פסיכוסומטי

בגישות גוף־נפש שונות הבטן קשורה ל:

• כעס מודחק – “אסור לי לכעוס”
• בושה – “משהו בי לא בסדר”
• קושי להציב גבולות
• צורך חזק בשליטה

שליטה אינה אופי, היא תגובת פחד.

כשאין אמון באנשים, בחיים ובעצמנו – הבטן מתכווצת.

ההיבט האנרגטי והרוחני – צ’אקרת מקלעת השמש

במסורות מזרחיות, הבטן העליונה (מקלעת השמש) היא מרכז:

• העוצמה האישית
• הרצון
• הזהות
• האמון בדרך

חסימה במרכז זה תתבטא ב:

• עיכול רגיש
• עייפות
• חוסר שקט פנימי
• צורך לשלוט או להיעלם

העיכול משתפר כשהמאבק נרגע.