שיחה עם הנשמה
אני:
נשמה שלי. בואי נדבר.
אני כבר כמה זמן רוצה לדבר איתך.
הנשמה:
אני פה. איתך כל הזמן.
כואב לך, אה?!
אני רואה שכואב לך.
אני מצטערת שאת צריכה לעבור את זה.
אבל אני מבטיחה לך שיש לזה מטרה.
אני:
מה המטרה? ולמה עד כדי כך כואב?
הנשמה:
כי את זקוקה לעומק הזה הפעם.
את זקוקה לשינוי מהותי,
וכואב להגיע למהות,
צריך לחפור פנימה,
וחפירה לוקחת זמן,
היא מלכלכת והיא כואבת.
אני:
זה ייגמר בקרוב?
הנשמה:
זה ייגמר. מתי, זה תלוי בך.
אני מאמינה בך ומאמינה שזה לא ייקח עוד הרבה זמן.
פשוט, תאפשרי לעצמך להתפרק.
זה לא קשור לאף אחד.
זה קשור רק בך.
ביקשת כל כך הרבה זמן להתנקות,
להגיע למקור הנשמה שאת,
את יודעת שלעבודה הזו יש מחיר.
מחיר בדמות של אנשים שיכאיבו לך מספיק כדי לחפור את הדרך שלך אליה.
מחיר בדמות כאבים פיזיים וכל מחיר אחר שהוא מספיק משמעותי כדי לדחוף אותך מהמקום הזה שהתרגלת אליו כבר.
אני:
אוף. אני מותשת.
אני מרגישה חלשה כל כך.
הנשמה:
זה בסדר. מותר לך להיות חלשה.
את תמיד מנסה להיות חזקה.
גם עבור אחרים.
וזה בסדר, אבל קודם כל את.
החוזק שלך יחזור, ואם תרשי לעצמך להתפרק עכשיו,
את תחזרי חזקה אחרת.
את תהיי אחרת.
את תהיי טובה אלייך.
אני:
נשמה אהובה את, את יודעת?
הנשמה:
כן, אני יודעת.
וכן, את ראויה,
ואת גם יודעת את זה.
אל תתני לאף אחד לערער אותך.
מה שהגיע מקולקל, הגיע כדי שתוכלי לתקן,
אותך, רק אותך.
אני:
תודה. אני אוהבת אותך.
הנשמה:
ואני אוהבת אותך.
